ה"פ 399/08

תקציר

בית המשפט אינו משמש כערכאת ערעור לפסקי בוררות, והעילות לביטולם מפורשות בקפדנות ומיושמות באופן צר כדי להבטיח מתן תוקף לפסקי הבוררות. המבקש ביקש לבטל פסק בוררות בנימוק שהבורר חרג מסמכותו ולא נתן למבקש הזדמנות הוגנת להציג את טענותיו. בית המשפט קבע אחרת, וקבע כי סמכותו של הבורר נבעה מהסכם הרכישה וההסכמה שבאה בעקבותיו, וכי שני הצדדים התייחסו לסוגיית מצג השווא במהלך הבוררות. גם טענות המבקש, שהשתמשו בס' 24(3) ו-(4) לחוק הבוררות, נדחו; בית המשפט מצא כי נושא מצג השווא נדון באופן הוליסטי והמבקש אכן התייחס אליו, וכל חוסר הכנה היה באשמת המבקש. זאת ועוד, בית המשפט ציין כי פסק הבוררות חרג מהסעדים המבוקשים על ידי הצדדים, דבר שאינו מהווה עילה תקפה לביטול, והבוררים אינם כבולים לסעדים המדויקים המבוקשים. גם טענותיו הנוספות של המבקש בנוגע לתוכן פסק הבוררות נדחו, שכן בתי המשפט אינם בוחנים את הפרסים כערכאות ערעור, וטעויות אינן עילה לביטול. בהיעדר עילה מוצדקת לביטול, אישר בית המשפט את פסק הבוררות והורה למבקש לשלם את הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין.