ב"ל 31255-05-20

תקציר

התובע, שעבד כמנעולן בתחנת הכוח רוטנברג במשך 32 שנים, טען כי תנאי עבודתו גרמו לו נזק וביקש לקבל קצבה מהמוסד לביטוח לאומי עקב תאונת עבודה לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. הדיון התמקד בשאלה האם עבודתו של התובע כרוכה במיקרוטראומה - תנועות זעירות, חוזרות ומצטברות שגרמו לו נזק זעיר ובלתי מורגש שהוביל לנזק ממשי לאורך זמן. בית המשפט מצא כי התובע אכן חווה מיקרוטראומה. עבודתו היומיומית של התובע כללה שימוש במכשירי פלאש-הוק וקמלונג לצורך שינוע, אשר חייבו אותו לבצע תנועות משיכה כלפי מעלה ומטה או קדימה ואחורה במשך 20 עד 50 דקות בממוצע בכל מכשיר במהלך 32 שנות הקריירה שלו. כמו כן, התובע עבד מדי יום בכלים רוטטים שונים במשך שעתיים בממוצע, ופעם או פעמיים בשבוע ביצע עבודות חציבה בגבהים ותוך כדי כיפוף. במסגרת עבודתו היה על התובע גם להוביל ולהעמיס חומרים במשקל של בין 20 ל-35 ק"ג, אם כי פעילות זו לא היוותה בסיס למיקרוטראומה. הממצא המשמעותי ביותר של מיקרוטראומה נגע לעבודתו של התובע בפרויקט התקנת מגני טיפוס על עמודי חשמל, אותו עשה במשך כארבע שנים. במסגרת פרויקט זה הרכיב התובע דוקרנים מברזל, המכונים "איכרים", על עמודי חשמל. עבודה זו כללה הרמה והברגה של האיכרים על המוטות בעודם רתומים למוט, וכן מסירת האיכרים לפועלים על המוט, דבר שדרש ממנו להרים את ידיו מעל גובה הכתפיים. פעולות אלה, שבוצעו מדי יום במשך כ-160 עד 180 דקות במשך ארבע שנים, ביססו בסיס עובדתי למיקרוטראומה. לסיכום, קבע בית המשפט כי על מומחה רפואי לבחון את הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מצבו הרפואי, בהתבסס על העובדות שהוצגו בפסק הדין. ההחלטה בדבר מינוי מומחה תינתן בנפרד.