סע"ש 52432-06-18

תקציר

התובעת, מתורגמנית לשפת הסימנים, תבעה את מעסיקה לשעבר על תשלומים שונים שלטענתה היו חייבים לה בעקבות פיטוריה, לרבות פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, דמי חגים ופיצויים בגין אי המצאת תלושי שכר. הנתבעת טענה כי בחלק מתקופות עבודתה של התובעת לא התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים, ולכן היא אינה זכאית לחלק מהתשלומים שתבעה. בית הדין קבע כי התובעת הייתה עובדת הנתבעת לאורך כל תקופת עבודתה, למעט מספר חודשים בשנת 2011, ועל כן היא זכאית לתשלומים שביקשה, למעט דמי הבראה לשנים 2009-2011, אשר חלה עליהם התיישנות. בנוסף, טענה התובעת כי הנתבע הסכים לשלם לה פיצויים ופנסיות בסך 36,000 ₪ בתמורה לחתימתה על "מכתב אי תביעות". בית המשפט מצא כי לא נחתם הסכם מחייב, ולכן הנתבעת לא נדרשה לשלם סכום זה. הנתבעת חויבה לשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך 14,265 ₪, דמי הודעה מוקדמת בסך 3,872 ₪, הפרשות לפנסיה חלופית בסך 1,972 ₪, דמי חגים בסך 333 ₪ ופיצוי בסך 1,500 ₪ בגין אי המצאת תלושי שכר. סכומים אלה, בצירוף שכר טרחת עורך הדין של התובעת בסך 4,500 ₪, היו אמורים להיות משולמים בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, תוך שנצברו הפרשי ריבית והצמדה מסיום יחסי העבודה.