ת"א 6266-12-10

תקציר

לנתבע ולתובע הייתה שותפות עסקית אשר נשלטה על ידי הסכם שותפות. ההסכם קבע כי שני הצדדים יקדישו את זמנם אך ורק לעסקי השותפות. עם זאת, לתובע היו לכאורה עיסוקים אחרים בתשלום מחוץ לשותפות, אשר הנתבע טען כי לא היה מודע להם. הנתבעת פנתה לבורר בנוגע להפרה הנטענת של הסכם השותפות על ידי התובע, אך התובעת טענה כי לבורר אין סמכות לדון בתיק. עוד טענה התובעת כי קיים פרוטוקול, חתום על ידי שני הצדדים, המאפשר לתובעת לעסוק בעיסוקים חיצוניים ולהשתמש לשם כך במשאבי המשרד. הנתבעת טענה כי הפרוטוקול זויף וכי התובעת הסתירה אותו עד לתחילת הליכי הבוררות. במסגרת ההסדרים הפרוצדורליים נקבע כי התיק יוכרע על סמך זיוף הפרוטוקול או לא. בית המשפט מינה מומחה שישווה את החתימות על הפרוטוקול לדוגמאות ידועות של חתימת הנתבע. המומחה הגיע למסקנה כי החתימה על הפרוטוקול הייתה ככל הנראה אמיתית. הנתבעת מתחה ביקורת על חוות דעת המומחה על היותה לקונית ולא מפורטת דיה. בית המשפט מצא את הביקורת לא משכנעת וקיבל את חוות דעתו של המומחה. באשר להתנהלות הצדדים, מצא בית המשפט כי טענות הנתבע חסרות שחר, ואף תומכות בגרסתו של התובע לאירועים. גם טענת הנתבע כי לתובע היה מניע לזייף את המסמך לא הייתה משכנעת. בית המשפט הדגיש כי אינו מוצא טעם בטענותיו האחרות של הנתבע, וקיבל את חוות דעתו של המומחה כי חתימת הנתבע היא על הפרוטוקול. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת התובעת, והורה לנתבעת לכסות את הוצאות התובע, לרבות שכר טרחת עורך דין.