ה"פ 276/07

תקציר

פסק הדין מתאר את הסכסוך בין אלי ישעיהו, המבקשת מס' 1, לבין קבוצת מייסנר &וורסט זנדר, הכוללת ארבע חברות: זאנדר ישראל, זאנדר הולנד, זאנדר גרמניה וחברה נוספת שהוקמה ביום 15.8.2006 והינה המשיבה מס' 2. ישעיהו טען כי הקבוצה התחייבה להקצות לו 7% ממניות זאנדר ישראל. המשיבים הכחישו את הטענה. המבקשים ביקשו מבית המשפט להוציא צו שיחייב את זאנדר ישראל להקצות את המניות וכן לאסור עליה להנפיק מניות שידללו את זכויותיהם. במקביל, ביקשו המבקשים גם צו מניעה זמני בנושא. בית המשפט הורה למשיבים להפריש 7% מרווחיהם ולמסור למבקשים דוחות כספיים מאומתים. המשיבים ערערו על ההחלטה, שנדחתה על ידי בית המשפט העליון. השופטת, ד"ר דרורה פפר, פסקה לטובת המבקשים, והורתה לזאנדר ישראל להקצות 7% מהונה העצמי ולספק למבקשים 7% מרווחיה החלוקה. עוד הורה השופט כי על המבקשים לקבל מידע בדבר חישוב הרווחים ומועדי חלוקתם פעמיים בשנה או מיד עם ההחלטה על חלוקתם. כמו כן חויבו המשיבים לשלם למבקשים שכר טרחת עורך דין, בשווי של 40,000 ₪, ואת הוצאותיהם. פסק הדין התבסס על מסמך התחייבות חתום על ידי יורגן גיסמן, נשיא קבוצת זנדר, המכיר בזכויות המבקשים לאותם תנאי העסקה בזאנדר ישראל כפי שסוכמו בעבר עם מייזנר-ברן, לרבות הקצאת מניות. השופט דחה את טענות המשיבים כי נסיבות החתימה על המסמך הצביעו על חוסר שיקול דעת וודאות, ובמקום זאת קיבל את גרסתו של ישעיהו לאירועים. השופטת דחתה גם את פרשנותם הלשונית של המשיבים למסמך וקבעה כי הוא אכן כולל התחייבות להקצות 7% ממניות זאנדר ישראל למבקשים. בנוסף, השופטת לא השתכנעה מהסברי המשיבים להקמת המשיבה מס' 2 ודחתה את בקשת המבקשים לאסור על העברת פעילות המשיבים מזאנדר ישראל.