ת"א 3009/04

תקציר

התובעת, יהודית, ובעלה לשעבר, עמוס חג. ג', התגרש וחתם על הסכם גירושין לפיו יהודית תקבל את הזכויות בדירת מגוריו ברחוב הפסגה 52 בדימונה. עם זאת, על הדירה הוטלו מספר עיקולים על ידי הנתבעים - הבנקים - בשל חובותיו של עמוס. יהודית הגישה תביעה להבנת זכויותיה בדירה, וביקשה לבטל את העיקולים ולרשום את הזכויות על שמה. הנתבע בנק הפועלים טען כי מדובר בגירושין פיקטיביים וכי ההסכם אינו תקף, ואילו יהודית טענה כי מדובר בגירושין אמיתיים וכי זכויותיה צריכות לקבל קדימות על פני עיקולי הבנקים. השאלה המרכזית הייתה האם הסכם הגירושין היה בתום לב או תרמית שנועדה להעלים נכסים. בית המשפט קבע כי הנתבעים לא הצליחו להוכיח גירושין פיקטיביים וקיבל את גרסתה של יהודית לאירועים. בית המשפט קבע כי ההסכם העביר למעשה את זכויותיה של עמוס ליהודית, והעדיף את תביעתה על פני העיקולים המאוחרים של הבנקים. פרשנותו של הסכם הגירושין כהעברת זכויות נתמכה בלשונו ובהקשרו. בית המשפט דחה גם את טענות הנתבעים בדבר תוקפו של ההסכם וחדלות הפירעון, וקבע כי הוא תקף ואינו מושפע ממצבו הכלכלי של עמוס. באשר לתביעה שכנגד, קבע בית המשפט כי יהודית אינה אחראית לחובותיו של עמוס, שכן היא לא הייתה מעורבת בעסקיו, ודחה אותה. לפיכך פסק בית המשפט לטובתה של יהודית, התיר לה לרשום את הזכויות בדירה בכפוף לתנאים סטנדרטיים ולבטל את העיקולים, תוך פסיקת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין מהנתבעים. פסק הדין ניתן ביום 7.8.2006.