בש"א 1445/98

תקציר

המבקשים, שהם קרובי משפחה של המשיב, הגישו תביעה כספית שהגיש המשיב נגדם בבית המשפט של הערכאה הראשונה. המבקשים טענו כי הם אינם "בני משפחה" של המשיב כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, ועל כן אין לבית המשפט סמכות לדון בהם. המבקש 1 היה חתנו של המשיב, והמבקשים 4-2 היו קרובי משפחתו. המשיב טען, כי תכליתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה היא להביא את כל הסכסוכים המשפחתיים לדיון בערכאה אחת, וכי המבקשת 1, כחתנה, אכן הייתה בת משפחה כהגדרתה בחוק. בית המשפט הסכים וציין כי בעוד ההגדרה בחוק אינה קובעת במפורש את ההיפך, מערכת היחסים בין הורה לבין חותנת היא קשר דו כיווני ולכן המבקש 1 כשיר להיות בן משפחה. באשר למבקשים 4-2 ציין בית המשפט כי אף שלא הוגדרו כבני משפחה, הם היו מעורבים נשוא התביעה. בית המשפט החליט כי לא יהיה זה יעיל ולא צודק לפצל את טענות המשיב בין ערכאות שונות, ולכן הפעיל את סמכותו לכלול את המבקשים 4-2 כנתבעים, לצורך קבלת החלטה צודקת. השופט הורה למבקש 1 להגיש כתב הגנה בתוך 15 יום, והקציב את 22.6.98 ו-8.7.98 לתובע ולנתבע, בהתאמה, להגיש תצהירים ומסמכים לקראת המשפט ביום 13.7.98. בית המשפט הציע להפנות את הצדדים לגישור, והורה למבקשים לשלם את שכר טרחת עורך הדין של המשיב.