ע"א 4030/10

תקציר

עניינו של פסק הדין בערעור ובבקשה לסעד זמני שהגישו שני מבקשים כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. התיק נסוב סביב הסכם אשראי שנחתם בין המבקשים לבין בנק דיסקונט לישראל בע"מ למימון בניית שני בתים. כבטוחה להחזר האשראי שיעבדו המבקשים את מגרשם לבנק. בעקבות מחלוקת על גובה החוב ופתיחת הליכי הוצאה לפועל על ידי הבנק למימוש המשכון על מגורי המבקשים, פנו המבקשים לבית המשפט המחוזי לקבלת סעד. בית המשפט המחוזי דחה את טענת המבקשים בדבר פירעון החוב, אך נתן צו מניעה זמני האוסר על הבנק לממש את המשכון עד למתן פסק דין. לאחר מכן ערערו המבקשים לבית המשפט העליון והגישו בקשה לסעד זמני עד להכרעה בערעור. בית המשפט, לאחר ששקל את הבקשה ואת טיעוני הצדדים, החליט להיעתר לבקשה. בית המשפט הדגיש כי ערכאת ערעור רשאית להעניק סעד זמני מטעמים מיוחדים, במיוחד כאשר מדובר במניעת פינוי אנשים מדירת מגוריהם, הליך קשה וכואב. נוכח איומי המבקשים לאבד את דירת המגורים היחידה שלהם והערך הכספי היציב של דירת המגורים המשועבדת, העולה באופן משמעותי על החוב, הגיע בית המשפט למסקנה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים. לפיכך, היא העניקה את הסעד הזמני, ואסר על הבנק להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל עד למתן פסק דין בערעור. ההחלטה התקבלה ללא צו להוצאות, ובקשת המבקשים לסעד זמני אושרה.