ע"א 1184/05

תקציר

שני מערערים נפגעו בתאונת דרכים והגישו תביעה נגד המשיבים. בית משפט השלום בעפולה קבע כי תביעתו של המערער 1 תקפה ופסק לו 5,500 ₪ בתוספת תשלומים קודמים בסך 8,000 ₪, ואילו תביעתו של המערער 2 נדחתה. המערערים ערערו על החלטה זו, וטענו כי פסק דינו של בית משפט השלום היה לקוי ואינו משקף את חומרת פגיעתם. המשיבים התנגדו לערעור וטענו כי אין להתערב בהסכם הפשרה אליו הגיעה הערכאה הנמוכה יותר. בית המשפט העליון, אף שבדרך כלל נרתע מהתערבות בפסקי דין של פשרה, הכיר בכך שנסיבות קיצוניות עשויות להצדיק התערבות בערעור. במקרה דנן, מצא בית המשפט כי תביעתה של המערערת 1 התקבלה בצדק, והפיצוי שנפסק היה סביר. עם זאת, ביחס למערער 2 הגיע בית המשפט למסקנה כי בית משפט השלום החמיר יתר על המידה בדחותו את תביעתו. נפסק כי תלונותיה הסובייקטיביות של המערערת 2 על כאבים מהוות נזק גוף, והרשומות הרפואיות תומכות בכך. בכך קיבל בית המשפט העליון את ערעורו של המערער 2, ופסק לו פיצוי בסך 2,500 ₪ בצירוף הוצאות. בית המשפט הדגיש כי היעדר ראיות פיזיות לפגיעה אינו שולל את תקפות טענותיו של המערער 2, והנסיבות מצדיקות התערבות של המערער בפסק דין פשרה זה. ערעורה של המערערת 1 נדחה, וכל צד יישא בהוצאותיו.