בש"פ 4326/04

תקציר

פסק הדין מתייחס לשני מקרים: רע"א 5134/04 ורע"א 4326/04. ברע"א 5134/04 הוגש נגד המערער, בעל חנות ירקות, כתב אישום בגין רצח בעל חנות מתחרה בירייתו. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו עד תום ההליכים. הנאשם ערער וטען כי קיימת שחיקה בראיות, לרבות סתירות בעדויות העדים ונסיבות מפוקפקות לגבי ראיות שנמצאו בזירת הפשע. עם זאת, השופט דחה את הערעור, וקבע כי אין בטיעונים כדי לערער במידה מספקת את הראיות לכאורה. ברע"א 4326/04 ביקשה המדינה להאריך את מעצרו של הנאשם מעבר לתשעה חודשים, מאחר שהמשפט לא הסתיים. השופט נעתר לבקשת המדינה והדגיש את חומרת העבירה, את המסוכנות הנשקפת מהנאשם ואת הרשעותיו הקודמות בעבירות אלימות. השופט הכיר בחשיבותה של הזכות לחירות הפרט, אך שקל אותה אל מול זכות הציבור להגנה והצורך למנוע שיבוש הליכי משפט. ההחלטה להאריך את המעצר בתשעים יום התקבלה בהתחשב בנסיבות המקרה, לרבות אופיו הקר והמחושב של העבירה, ובהיעדר חלופות מעצר. פסק הדין הדגיש את הצורך לכבד את כוונת המחוקק מאחורי מגבלת תשעת חודשי המעצר, אך גם את הצורך לאזן בין זכויות הפרט לזכויות הציבור במקרים כאלה.