ת"א 2581/00

תקציר

התובעת, חברת ג.א.ל. בע"מ, רכשה קרקע בגוש עציון, הרשומה בספר המקרקעין הירדני, ודרשה ממדינת ישראל, מהמפקד הצבאי באיו"ש ומשר הביטחון לשלם דמי שימוש שנתיים לפי "השווי הריאלי" של הקרקע, שלטענתה נמצאת בתחומי ההתנחלות אלון שבות. הנתבעים טענו כי מיקומה וגבולותיה המדויקים של הקרקע אינם ידועים והיה מקום לקבוע אותם באמצעות הליך של "תיקון השטח והגבולות" בפני פקיד רישום המקרקעין, דבר שהתובע לא עשה. תחת זאת, הגיש התובע תביעה לבית המשפט המחוזי. המחלוקת העיקרית הייתה האם ההתנחלות אלון שבות הוקמה על הקרקע שבבעלות התובעת. בית המשפט מצא כי התובעת לא הצליחה להוכיח את מיקומה, גבולותיה ושטחה המדויקים של הקרקע. עוד נמצא כי התובעת, שלה בעלות משותפת בקרקע, לא הוכיחה את זכאותה לחלקים מסוימים בקרקע. לפיכך, לא הוכחה הטענה כי אלון שבות נבנתה על אדמתה. בנוסף, קבע בית המשפט כי היה על התובעת לפתוח בהליך של תיקון השטח והגבולות, שהוא ההליך המתאים לקביעת גבולות הקרקע והשטחים במקרים כאלה. אמנם לא היה בכך גורם מכריע, אך ככל שהמשפט התנהל לגופו של עניין, הימנעותה של התובעת מלעשות כן הכבידה עליה. בסופו של דבר דחה בית המשפט את התביעה והורה לתובע לשלם לנתבעים שכר טרחת נתבעים, בסך 75,000 ₪.