רע"א 6329/19

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לחופשה לצורך ערעור על החלטת בית המשפט לפשיטת רגל. המבקש ביקש רשות להגיש תביעת מרמה נגד חייבים שלא במסגרת הליכי פשיטת הרגל, אך בית המשפט לפשיטת רגל דחה את הבקשה. השופט אישר את החלטת בית המשפט לפשיטת רגל, והדגיש את שיקול הדעת הרחב שיש לו בעניינים אלה. הם ציינו כי בעוד שהמבקש הגיש טענת מרמה, שעשויה בדרך כלל להצדיק מתן רשות לתביעה נפרדת, לבית המשפט לפשיטת רגל יש שיקול דעת לדחות את הבקשה אם הוא מוצא שהתביעה אינה מוצדקת. במקרה זה, הסכימה השופטת עם הערכת בית המשפט לפשיטת רגל כי סיכויי ההצלחה קלושים, מה גם שהתביעה התבססה על אותן עובדות ובסיס חוזי כמו תביעה קודמת שנדחתה. השופט התייחס גם לסוגיית היכרותו של בית המשפט לפשיטת רגל עם התיק, וציין כי הוא אינו פוסל אותם מלדון בבקשה ואף יכול להוות שיקול להעברת התיק אליהם. לבסוף, השופט הבהיר כי אם הערעור התלוי ועומד של המבקש לגבי התביעה הראשונית מצליח ומשפיע על תביעה זו, המבקש יכול לפנות שוב לבית המשפט לפשיטת רגל לקבלת רשות. בקשת רשות הערעור נדחתה אפוא ללא צו להוצאות, שכן לא התבקשה תגובת המשיבים.