בש"פ 4840/05

תקציר

הערעור על ההחלטה לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים נדחה על ידי כבוד השופט ח' עמאר. נגד המערער הוגשו שני סעיפים של איומים וסעיף אחד של הפרת הוראת חוק הקשורה לצו הגנה. עיקר המחלוקת נסובה סביב חוקיותו של צו ההגנה וצו שניתן לאחר מכן על ידי בית משפט השלום המגביל את תנועותיו של המערער. השופט עמאר מצא כי אמנם נפלו אי סדרים בצו ההגנה, אך צו בית משפט השלום היה בתחום סמכותו והמערער היה מחויב לקיימו. זאת ועוד, השופט עמאר הסכים עם הערכאות הנמוכות יותר כי ההתנהגות המאיימת המיוחסת למערער מהווה עילה מספקת למעצרו. השופט קיבל את טענת התביעה כי עברו של המערער בהתנהגות אלימה ואיומים כלפי המתלונן, כמו גם אופיין האחרון של העבירות, מצביעים על סכנה למתלונן שלא ניתן להקל עליה באמצעים חלופיים. משכך, קבע השופט כי יש מקום למעצרו של המערער עד תום ההליכים המשפטיים. החלטה זו התקבלה חרף טענות המערער כי הראיות נגדו חלשות וכי הוא למד את הלקח.