תלה"מ 59671-02-18

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה להצגת חוות דעת מומחה מטעם המבקש לאחר שבית המשפט מינה מומחה מטעמו. תחילה דן השופט ברקע המשפטי, תוך שימת דגש על סמכותו הפרוצדורלית הרחבה של בית המשפט ומקרים קודמים המאפשרים הגשת חוות דעת מטעם שני הצדדים גם לאחר שמונה מומחה על ידי בית המשפט. אלא שבמקרה זה השופט אינו מוצא הצדקה להתיר למבקש להגיש חוות דעת מומחה. השופט מספק לכך מספר נימוקים: ראשית, הסוגיה העומדת על הפרק אינה חדשה, והיא נדונה בפסיקה קודמת. שנית, למבקש יש השגות ספציפיות על חוות דעת המומחה שמינה בית המשפט, והדרך הראויה להתייחס להתנגדויות אלה היא באמצעות חקירת המומחה, שבית המשפט כבר התיר. שלישית, המבקש לא שלח שאלות הבהרה למומחה בעקבות חוות הדעת, למרות שהמומחה הזמין את הצדדים לעשות כן. השופט מדגיש כי בית המשפט יבחן היטב את חוות דעתו של המומחה ויוכל למנות מומחה נוסף במידת הצורך, ומצפה מהצדדים להיערך לדיון בהתאם. ההחלטה גם מאריכה את המועד האחרון למשלוח שאלות הבהרה למומחה ומפרטת את לוח הזמנים לתשובות המומחה. לבסוף, השופט קובע כי כל צד יישא בעלויות שאלות ההבהרה שלו וכי ההחלטה תוכל להתפרסם בעילום שם.