ת"צ 11325-05-18

תקציר

תושב הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד העירייה, בטענה שגבתה מהתושבים תשלום יתר בארנונה. המבקש טען כי המס היה צריך להיות מחושב על בסיס מדד אחר, מה שהוביל לתשלומים נמוכים יותר. הבקשה העריכה את סכום התביעה הכולל בכ-6 מיליון שקל. עם זאת, בטרם התקיים דיון משכה המבקשת חלק מבקשתה בעילה אחת, והעירייה הודיעה כי תפסיק את שיטת הגבייה שבמחלוקת. על פי החוק, הדבר הוביל לדחיית הבקשה לאישור התובענה הייצוגית. לאחר מכן עלה עניין הפיצוי של המבקש ובא כוחו. בית המשפט מפעיל את שיקול דעתו בקביעת הסכומים, בהתחשב בגורמים כמו מורכבות התיק, המאמץ והסיכון הכרוכים בכך, התועלת לחברי הקבוצה והחשיבות הציבורית. בית המשפט מצא את המקרה פשוט מבחינה עובדתית ומשפטית, כאשר בא כוח המבקש השמיט את בקשתו באופן בלתי ראוי. בנוסף, התועלת לחברי הקבוצה לא הייתה ודאית. בשל שיקולים אלה, קבע בית המשפט כי הסכומים המומלצים של הצדדים בסך 25,000 ₪ פיצוי ו-175,000 ₪ שכר טרחת עורך דין מופרזים. במקום זאת, חויבה העירייה לשלם למבקש 5,000 ₪ ולעורך דינו של המבקש 30,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נדחתה.