ע"פ 58555-03-11

תקציר

המערער הורשע באיומים ובתקיפת אשתו על סמך עדויות אשתו וילדיו, שבית משפט השלום בנתניה מצא בהן אמינה. עם זאת, ערכאת הערעור ביטלה את ההרשעה בשל חוסר עקביות וסתירות בעדויות התביעה ובראיות התביעה. הודעותיה של המתלוננת במשטרה כללו עבירות חמורות שלא באו לידי ביטוי בכתב האישום, ונמצאו פערים בין עדותה לבין עדותם של ילדיה, במיוחד בנוגע לאישום הראשון. בית משפט קמא לא התייחס כראוי לסתירות ואי דיוקים אלה, וכתב האישום לא התיישב עם עדותה של המתלוננת בנקודות מסוימות. זאת ועוד, הסבריו של המשיב לסתירות אלה, בטענה לשליטתה המוגבלת של המתלוננת בשפה העברית, לא נתמכו בראיות. ערכאת הערעור הגיעה למסקנה כי סתירות אלה מעוררות ספק סביר באשמתו של המערער וזיכתה אותו, חרף ההיסוס הכללי להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא.