ע"א 458/93

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון היה כי המשיבים הפרו את הסכם המכר שלהם עם המערערים. המשיבים הסכימו למכור דירה למערערים, אך לא קיימו את הצהרתם כי הנכס נקי מכל זכות של צד שלישי – תניה יסודית בחוזה. הערת אזהרה נרשמה בטאבו על ידי צד שלישי, ומנעה מהמערערים לקבל משכנתא למימון הרכישה, שהיוותה הפרה יסודית. כפועל יוצא, זכותם של המערערים לבטל את החוזה ולתבוע פיצויים, מבלי שניתנה למשיבים הזדמנות לתקן את המצב. דעת הרוב קבעה כי אחריותם של המשיבים היא מוחלטת ומתמשכת, והיה עליהם לדעת כי הערת האזהרה תמנע מהמערערים למלא את התחייבויותיהם. השופט גולדברג חלק על כך, וטען כי כתבי האישום של המשיבים טרם בוצעו והיה על המערערים לאפשר להם שהות לתקן את הסוגיה. בית המשפט קיבל את הערעור והניח על כנו את פסק דינו של בית משפט קמא, תוך שהוא פוטר את המערערים מחובתם לשלם פיצויים מוסכמים.