בש"א 287/92
החלטה עליון
תקציר
במקרה של מאור נגד מדינת ישראל, משרד המשפטים, משרד הביטחון ועיריית תל אביב, ביקש המבקש פטור מאגרה בגין ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי. כבוד השופט ח' שטיין דחה תחילה את הבקשה בשל היעדר פרטים מספקים על מאמציו הכספיים של המבקש, רכושו והיעדר תעודות הכנסה. משלא היה מרוצה מהחלטה זו, ערער המבקש לבית המשפט המחוזי, שם אישר הנשיא ד"ר א. וינוגרד את הצורך במסמכים המבוקשים, ודחה את הערעור בשל אי התאמה. לאחר מכן הגיש המבקש בקשה לחופשה כדי לערער שוב, בטענה להכנסה יחידה מגמאות, אך במהלך הדיון התברר כי הכנסתו גבוהה מהנטען, דבר המטיל ספק באמינותו. על פי תקנות הפטור מאגרות, נדרש גילוי מלא של הכנסות, רכוש, הוצאות וצרכים כספיים, דבר שהמבקש לא סיפק ומצדיק את דחיית הבקשה. זאת ועוד, הבקשה נעדרה נימוקים ענייניים המערערים על החלטת הנשיא וינוגרד, ואינה עומדת בתנאי השני של עילת הפטור. משכך, הבקשה נדחתה, בטענה שמדובר בפעולה קנטרנית הגורמת אי נוחות למשיבים, וחויב המבקש בהוצאות בסך 250 ₪ לכל משיב. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ביום 30.1.92.
בש"א 287/92 חיים מאור נ' מדינת ישראל, עליון (30.1.1992)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.