ת"א 21482-02-21

תקציר

קביעתו של בית המשפט היא כי התובע, מתווך מקרקעין, זכאי לדמי תיווך מהנתבע 1 (בן), שכן הוא מילא אחר התנאים הקבועים בסעיף 14(א) לחוק המתווכים. בית המשפט מצא כי התובע החזיק ברישיון בתוקף, עמד בהוראות החוק והיה הגורם היעיל שהביא לרכישת הנכס על ידי הנתבעים. המתווך יצר קשר בין המוכרים לנתבעים, ופעולותיו סייעו בקידום העסקה. עם זאת, בית המשפט דחה את התביעה כנגד הנתבעים 2 עד 4 (מיכל ואביה ואחיה), שכן לא הוכח כי הם מחויבים להסכם התיווך עליו חתם בן לבדו. בית המשפט מצא כי בן ניסה להתחמק מתשלום דמי התיווך בחוסר תום לב והורה לו לפצות את התובע בגין הוצאותיו המשפטיות ושכר טרחת עורך דין, בסך 10,000 ₪. הנתבע 1 חויב לשלם לתובע 96,000 ₪ דמי תיווך, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין. הטענות נגד הנתבעים האחרים נדחו.