רע"א 22770-09-10

תקציר

המבקשים ביקשו צו מניעה זמני לפינוי המשיבים, המורה לאנשי המשיבה לעזוב את הנכס. עם זאת, הבקשה, שהוגשה למעלה מחודש לאחר ההחלטה הראשונית, נדחתה בשל חוסר תום לב מצד המבקשים ולגופו של עניין. המבקשים נמנעו מלגלות לבית המשפט מידע חיוני, לרבות תצהירים והסכמים שסתרו את טענותיהם. המחדלים הבולטים היו הסכמים בין המשיבים לבין שניים מהמבקשים, המעידים על העברת החזקה בנכס הנדון תמורת תשלום. הסכמים אלה, יחד עם עובדות נוספות שלא פורסמו, הביאו את בית המשפט להטיל ספק באמינות המבקשים ובתוקף טענותיהם. ההחלטה שלא לתת את צו המניעה התקבלה לאחר דיון מקיף, שבמהלכו הסברי המבקשים לאי התאמות אלה לא היו משכנעים. בית המשפט הדגיש את אופיים הלא-אדברסרי של הליכים במעמד צד אחד ואת אחריותם של המבקשים להציג את כל המידע הרלוונטי. לגופו של עניין, המבקשים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיהם, והחלטת בית משפט קמא הייתה מוצדקת. סתירות משמעותיות בין טענות המבקשים בבית משפט קמא לבין טיעוניהם הנוכחיים ערערו עוד יותר את טענותיהם. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, והמבקשים חויבו בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורך דין.