ע"א 44896-09-22

תקציר

הערר מתייחס לארנונה שגבה מינהלת הארנונה של המועצה האזורית שומרון מחברת ימית לסינון וטיהור מים בע"מ בגין נכס הנמצא בפארק התעשייה ניצני שלום. המסים, בסך של למעלה מ-1.9 מיליון שקל, ניתנו רטרואקטיבית לשנים 2013–2018, לאחר תום תקופת החיוב. בית המשפט לעניינים מקומיים פסק לטובת החברה והכריז על האישומים כבטלים, והמועצה האזורית ערערה על החלטה זו. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, ואישר את פסק דינו של הערכאה הנמוכה יותר. נמצא כי אופיים הרטרואקטיבי של החיובים אינו שנוי במחלוקת וכי המועצה האזורית היא האחראית הבלעדית לעיכוב בהוצאת החיובים, בעוד שהחברה לא אשמה בכך שלא שילמה את המסים קודם לכן. החברה הסתמכה באופן סביר על כך שלא נגבו ארנונה באזור התעשייה, והתנהגותה לא הייתה מנוגדת לחוק. כמו כן, החברה לא קיבלה שירותים מוניציפליים כלשהם בתקופה המדוברת, דבר התומך בסבירות החלטת הערכאה הנמוכה יותר. עוד ציין בית המשפט כי הסכם השכירות של החברה לא פירט את חיובי הארנונה, והארכת חוזה השכירות לא שללה את הסתמכות החברה על אי גביית מיסים. גם טענותיה של המועצה האזורית בדבר חריגות בנייה וסמכות השיפוט המדויקת על הנכס לא היו משכנעות. ככלל, השופטים הסכימו עם החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים ודחו את הערר, תוך שהם מורים למועצה האזורית לשאת בהוצאות המשפט של החברה.