ע"א 2446/03

תקציר

הערעורים מערערים על החלטת בית משפט השלום כי המערערים והמשיב גיבשו הסכם בעל פה. על פי ההסכם, המערערים ישלמו למשיב עמלה בגין כל קילוגרם בשר שנמכר על ידי המערערים שהוכשר על ידי רבנות ירושלים למהדרין. המשיבה טענה כי היא תיווכה בין המערערים לבין הרבנות על מנת שזו תסכים להכשיר את הבשר המיובא על ידי הראשונה. המערערים הכחישו את גרסת המשיב וטענו כי המשיב מנסה לשווק את הבשר עצמו. בית משפט השלום קיבל את טענות המשיב ומצא כי אכן נכרת הסכם בעל פה. בהמשך לכך ניתנו שני פסקי דין חלקיים, המחייבים את המערערים לשלם למשיב פיצויים בגין הפרת ההסכם. המערערים טענו כי נמנעה מהם האפשרות לערער על תוקפו של ההסכם, משכו וחוקיותו. עוד טענו כי שגה בית המשפט בחלוקת נטל ההוכחה ובפירוש השלכות ההסכם. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את הערעורים. היא קבעה כי קביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום מעוגנות בהערכות המהימנות של העדים ולא יופרעו בערכאת הערעור. עוד קבע בית המשפט כי למערערים ניתנה הזדמנות לטעון את כל הסוגיות הרלוונטיות אך בחרו שלא לעשות כן, ועל כן התנגדותם אינה תקפה. יתר על כן, היא קבעה כי פרשנותו הסבירה של ההסכם מצביעה על כך שהוא אינו מוגבל בזמן. המערערים חויבו לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.