ע"ע 131/05

תקציר

מדובר בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא להרים מסך התאגדות של חברה בנוגע למנהלה ובעל מניותיה, מר דוד אוסטרובסקי. ערכאת הערעור החליטה לאשר את פסיקת הערכאה הנמוכה יותר, התומכת בהחלטה שלא להטיל על אוסטרובסקי אחריות אישית לחובות החברה. בית המשפט הדגיש כי אוסטרובסקי הזרים לחברה כספים אישיים כהלוואת בעלים, שנתפסה כניסיון לסייע לחברה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי העובדים והנושים, ולא כראיה לחוסר תום לב או ניסיון להתחמק מהתחייבויות. זאת, בניגוד לפסק דין קודם (פרשת ידגר), בו הוקמה חברה חדשה במרמה לאחר שגנבה משאבים מהחברה המקורית כדי להתחמק מאחריות. כאן נימק בית המשפט כי מעורבותו הכספית של אוסטרובסקי לא נבעה מרשלנות אלא מכוונה אמיתית לתמוך בחברה, ולכן הרמת מסך ההתאגדות אינה מוצדקת. יתר על כן, פסק הדין משקף עיקרון משפטי רחב יותר נגד הרתעת יזמים מהצלת חברות בקשיים, שכן פעולות כאלה מועילות לנושים ולעובדים. צוטטו תקדימים בהם מנהלים הזרימו כספים אישיים למניעת חדלות פירעון ובתי המשפט פסקו באופן דומה, וקבעו כי פעולות אלה מעידות על אחריות ולא על רשלנות. משכך, דחה בית המשפט את הערעור והורה למערערת לשלם למשיב הוצאות משפט בתוך 30 יום, בסך כולל של 4,000 ₪. החלטה זו מחזקת את הנטייה השיפוטית לעודד יושרה ניהולית ותמיכה כספית בחברות בקשיים, תוך שמירה מפני חבויות אישיות בלתי מוצדקות, אלא אם כן הדבר מעיד על התנהגות בלתי הולמת ברורה.