ת"ק 6071-05-11

תקציר

התובע והנתבע היו מעורבים בתאונת דרכים בעת שיצאו מחניון. התובעת טענה כי הנתבעת החלה להסיע את רכבה לאחור לחניון לאחר שהתובעת החלה בנסיעה, ולכן הנתבעת אשמה בכך שלא נתנה זכות קדימה ולא נהגה בזהירות. הנתבע טען כי התובע החל לנסוע כאשר הנתבע כבר נסע לאחור, ולכן התובע אחראי לתאונה. השופט מצא את גרסת התובעת לאירועים אמינה יותר, וציין כי לתובעת היה שדה ראייה רחב יותר והיא פונה לכביש, כך שלא סביר שהיא הייתה מתחילה לנסוע אם רכב הנתבע היה מתקרב. עוד ציין השופט כי הנתבעת לא הפנתה את פניה לחלון האחורי כדי לבדוק אם יש תנועה נכנסת והסתמכה רק על מראות רכבה, דבר המהווה רשלנות. על פי חוקי התנועה, אסור לנהגים לנסוע לאחור אלא אם כן יש צורך, ואם כן, עליהם לנקוט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים. מאחר שהנתבע לא עשה כן, קבע השופט כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע. השופט גם מצא כי גרסת הנתבע לאירועים לאחר התאונה אינה מהימנה, וקיבל את טענת התובע כי הנתבע הודה באשמה מיד לאחר התאונה. הנתבעים חויבו לשלם לתובע 5,190 ₪, כולל הוצאות משפט.