בר"מ 57520-03-26
החלטה עליון
תקציר
להלן ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט העליון בבר"ם 57520-03-26 בעניינם של רוסטם זוחורוב ודילשודה טוירובה נ' רשות האוכלוסין וההגירה. ### 1. רקע עובדתי ותמצית ההליך המבקשת, אזרחית אוזבקיסטן ששהתה בישראל שלא כדין לאחר פקיעת רישיונה, עוכבה על ידי רשות האוכלוסין וההגירה במסגרת פעילות אכיפה. בשימוע שנערך לה, העלתה המבקשת טענה לקיומו של קשר זוגי עם אזרח ישראלי (המבקש 1). לאחר הוצאת צו הרחקה, הגישו המבקשים בקשה להסדרת מעמד לפי "נוהל בני זוג", אשר נדחתה על הסף בשל אי-צירוף מסמכים. בית הדין לעררים ובית המשפט המחוזי דחו את בקשות המבקשים לעיכוב ביצוע הרחקתה של המבקשת, והעניין הובא לפתחו של בית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור. ### 2. עקרונות משפטיים וניתוח הדין בית המשפט העליון, בראשות כבוד השופטת דפנה ברק-ארז, דחה את בקשת רשות הערעור, תוך שהוא מתבסס על מספר עקרונות משפטיים מרכזיים: **א. אמת המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי":** בית המשפט הבהיר כי רשות ערעור בגלגול שלישי ניתנת במשורה, וביתר שאת כאשר מדובר בהחלטות ביניים (סעדים זמניים) של הערכאות המנהליות. נקבע כי אין מקום להתערב בהחלטות הנטועות בנסיבות עובדתיות ספציפיות, שכן אלו אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים. **ב. "חזקת הפיקטיביות" ועיתוי העלאת הטענה (הלכת "אורן"):** החידוש המשפטי/היקפי בפסק הדין מצוי ביישום הלכת **עע"ם 4614/05 מדינת ישראל נ' אורן**. בית המשפט חידד את האיזון בין הזכות לחיי משפחה לבין הסמכות של רשות האוכלוסין לאכוף את חוקי ההגירה: * כאשר טענה לזוגיות עם אזרח ישראלי מועלית **לראשונה** רק לאחר שננקטו הליכי הרחקה נגד השוהה הבלתי חוקי, קמה "חזקת פיקטיביות" או לכל הפחות חשש ממשי לפיקטיביות הקשר. * חשש זה מצדיק את דרישת היציאה מהארץ כתנאי מקדמי לבחינת הבקשה להסדרת מעמד. בכך מאשר בית המשפט כי העיתוי שבו מוגשת הבקשה הוא פקטור לגיטימי ומרכזי בשיקולי הרשות. **ג. מאזן הנוחות והסמכות המנהלית:** בית המשפט דחה את טענת המבקשים כי עצם הגשת הבקשה לנוהל בני זוג מחייבת את עצירת הליכי ההרחקה באופן אוטומטי. נקבע כי בנסיבות שבהן המבקשת שהתה זמן ממושך שלא כדין, מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים, וכי הליך הסדרת המעמד יכול להתנהל גם כשהמבקשת נמצאת מחוץ לישראל. ### 3. משמעויות משפטיות וחידושים 1. **חיזוק סמכויות האכיפה:** פסק הדין מהווה תזכורת לכך שבקשות להסדרת מעמד אינן "חסין הרחקה" אוטומטי. הרשות רשאית להמשיך בהליכי אכיפה אם הבקשה הוגשה ב"דקה ה-90" או כטקטיקה למניעת הרחקה. 2. **מגבלת השימוש ב"נוהל בני זוג":** הפסיקה מדגישה כי הזכות לחיי משפחה אינה מקנה חסינות מוחלטת מהרחקה כאשר הבקשה לא הוגשה בדרך ובמועד המקובלים (ובהעדר ראיות מוצקות וראשוניות לקיומו של קשר כן). 3. **גישה שמרנית בערעור:** בית המשפט העליון מאותת כי ערכאות הערעור לא יתערבו בשיקול דעתם של בתי הדין לעררים בכל הנוגע לסעדים זמניים, אלא אם מדובר בטעות משפטית גלויה או בעיוות דין חמור, מה שלא נמצא במקרה דנן. **סיכום:** החלטה זו מעגנת את הכלל לפיו העלאת טענה לקשר זוגי כ"עוגן" למניעת הרחקה, ללא הצגת תשתית ראייתית ראשונית ומוקדמת, אינה מהווה עילה מספקת לעצירת הליכי הרחקה מנהליים, תוך שימור מרחב התמרון של רשות האוכלוסין וההגירה.
חקיקה מקושרת
בר"מ 57520-03-26 רוסטם זוחורוב נ. משרד הפנים, עליון (20.4.2026)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.