רע"א 384/17

תקציר

בית המשפט בחן את בקשת רשות הערעור בתיק שכבר עבר מספר שלבי ערעור, והגיע לדיון החמישי בו, עם שני סיבובים כל אחד הן בבית משפט השלום והן בבית המשפט המחוזי. הבקשה נדחתה בעיקר משום שלא עמדה בקריטריונים לערעור שלישי, השמור בדרך כלל למקרים הנוגעים לסוגיות משפטיות או ציבוריות רחבות יותר מעבר לצדדים המיידיים או למקרים שבהם ניכר עוול משמעותי. בית המשפט מצא את המקרה צר בהיקפו וספציפי לצדדים המעורבים, ולכן ההתערבות הייתה מוגבלת עוד יותר על פי תקדימים משפטיים מבוססים, כמו אלה שהתווה אורי גורן. יתר על כן, טענותיו המהותיות של המבקש נמצאו חסרות, שכן לטענתם הערכאות הנמוכות פירשו באופן שגוי פסק דין הנוגע להברחת נכסים ותנאי הגנה. בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה, ובצדק, כי הברחת נכסים אינה תנאי מוקדם למתן היתר הגנה, המחייב רק הערכת יכולות כלכליות מבלי להתחשב בחששות לנכסים. בית המשפט הדגיש כי שיקול הדעת הפרוצדורלי הוא רחב ובדרך כלל אינו נתון להתערבות ערעורית, אלא אם התנאים שהוטלו מונעים מהנאשם להתגונן כראוי, מצב שאינו ישים כאן, שכן הן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי ראו כראוי את מצבו הכלכלי של המבקש. משכך, לא היה בסיס לשינוי סכום הבטוחות שקבע בית משפט השלום, שנקבע לאחר ששקל את סיכויי ההצלחה והאמצעים הכספיים של המבקש. כתוצאה מכך, יחד עם בקשה מיותרת לאחרונה להארכת הפקדת הערבות בשל החלטה זו, נדחה הערעור מבלי שניתן עיכוב ביצוע.