גמ"ר 9639-08-10

תקציר

הכרעת הדין הרשיעה את הנאשם בכל סעיפי האישום, הקשורים לתאונת דרכים קטלנית. השופט קבע כי רכבו של הנתבע סטה לנתיב הנגדי בשל רשלנותו, ולא כתוצאה מהחלקה לא רצונית שנגרמה על ידי גורמים חיצוניים, כפי שטען הנתבע. השופט בחן לעומק את הראיות והעדויות הקשורות לאירוע ומצא כי רכבו של הנאשם היה תקין מבחינה מכנית, ולא היה על הכביש חומר חלקלק שיכול היה לגרום לתאונה. זאת ועוד, השופט מצא כי גרסת הנאשם לאירועים אינה עקבית וסותרת את עדויותיהם של עדים אחרים. התביעה הצליחה להוכיח כי רשלנות הנאשם הובילה לתאונה, והנאשם לא הצליח להפריך את חזקת אשמתו. השופט הדגיש את נהיגתו הפזיזה של הנאשם, לרבות נהיגה במהירות מופרזת ואי שמירת מרחק בטוח מכלי רכב אחרים, שהביאה לאיבוד שליטה וסטייה לנתיב הנגדי. בהכרעת הדין נקבע כי הנאשם הפר את חובת הזהירות שלו כלפי משתמשי דרך אחרים, לרבות נהג הרכב שהיה מעורב בתאונה, ונקבע הקשר הסיבתי בין מעשיו של הנאשם לבין מותו של הקורבן.