תא"מ 28135-02-11

תקציר

התובעים תבעו את הנתבע על סך 51,500 ₪ פיצויים, שנגרמו להם לטענתם עקב איחור בקבלת דירה שרכשו מהנתבעת. הדירה הייתה אמורה להימסר לתובעים עד ליום 30.9.2009, עם תקופת חסד של 90 יום, אך נמסרה רק ביוני 2010. התובעים טענו כי הנתבע קיבל את היתר האכלוס, טופס 4, רק בחודש יוני 2010, ולכן לא יכול היה למסור את הדירה קודם לכן. הנתבע טען כי ניתן היה למסור את הדירה לפני קבלת טופס 4, כפי שמעיד אישור מהנדס. בית המשפט הסכים עם טענת התובעים וקבע כי הדירה נמסרה רק ביוני 2010. בית המשפט דחה גם את טענת הנתבעת כי יש לדחות את מועד האספקה בשל שביתה בשירותי הכבאות. חוזה המכר כלל סעיף הקובע כי במקרה של איחור יקבלו התובעים פיצוי מוסכם של 3,000 ₪ לכל חודש איחור, וויתרו על זכותם לכל פיצוי אחר. בית המשפט פירש סעיף זה ככוונה ברורה של הצדדים לראות את הפיצוי המוסכם כבלעדי, ולכן התובעים לא היו זכאים לתבוע פיצויים בפועל. עם זאת, בית המשפט חישב את תקופת השיהוי שיש לפצות בשים לב לתקופת החסד בת 90 הימים, וקבע כי על הנתבעת לשלם לתובעים 18,000 ₪ בגין האיחור, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 10.6.2010. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובעים הוצאות בסך 8,000 ₪.