עת"מ 21421-06-09

תקציר

בית המשפט החליט לדחות עתירה על דחיית בקשה להכשרת מבנה על פיסת קרקע שבבעלות העותר. הקרקע המדוברת הועברה לבעלותה של העותרת על ידי המדינה בשנת 1988, כאשר הסכם המבהיר את תנאי ההעברה נעשה בשנת 1992. בעתירה נטען כי המדינה התחייבה לאפשר שימוש למגורים בקרקע וכי יש להכשיר את המבנה. עם זאת, בית המשפט מצא כי פרשנותה של העותרת להסכם אינה הסבירה היחידה, וכי חובתה של המדינה לנהוג בהגינות ובסבירות ביחסיה החוזיים אין פירושה שעל הרשויות המינהליות להפעיל את סמכויותיהן בהתאם לציפיות האזרח. מאחר שהחלטת ועדת המשנה התבססה על שיקולים תכנוניים סבירים, ולא נפל פגם מינהלי בהליכתה, לא הייתה לבית המשפט עילה להתערב בהחלטתה. זאת ועוד, טענות העותר, שהתמקדו בעקרון "הדואליות הנורמטיבית", לא היוו בסיס להתערבות, ועל כן העתירה נדחתה. העותר חויב לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.