עת"מ 2857/08

תקציר

בית המשפט בחן את תוקפם של שלושה רישיונות עסק זמניים שבידי שלוש חברות שהשתתפו במכרז למתן שירותי תחבורה בלוד. הרישיון הראשון, שהיה בידי דן לימוזין, נמצא פסול על ידי ועדת המכרזים לאחר שהתברר כי הרישיון זויף. בית המשפט הסכים עם ממצאי הוועדה, שכן החברה לא הציגה ראיות משכנעות לתוקף הרישיון, והחלטת הוועדה לפסול את דן לימוזין מהמכרז הייתה מוצדקת. הרישיון השני, שהוחזק על ידי דרך לוד, היה בתוקף בעת עריכת המכרז אך פקע מאוחר יותר עקב אי עמידה בתנאים. בית המשפט קבע כי מועד פקיעת הרישיון אינו רטרואקטיבי, ולכן זכייתה של דרך לוד במכרז תקפה. על הרישיון השלישי, שהוחזק על ידי דרך עמק לוד, הוגש ערעור בעילה של משוא פנים ושימוש בלתי חוקי בקרקע. בית המשפט מצא את הטענות לא משכנעות, שכן הן לא נתמכו מספיק בראיות, והרישיון נותר בתוקף. ככלל, החלטות ועדת המכרזים נמצאו סבירות ומבוססות על ראיות מנהליות. לפיכך, העתירה שערערה על החלטות הוועדה נדחתה, והעותר חויב לשלם לכל אחד משלושת המשיבים סך של 25,000 ₪, כולל שכר טרחת עורך דין.