ת"א 50323-09-12

תקציר

התובעת, שסיפקה ברזל וחומרים נוספים לנתבעת, תבעה את האחרונה לתשלום בסך 324,327 ₪, אותם סירבה הנתבעת לשלם, בטענה כי לא סופקו לה כמויות הברזל הנקובות בחשבוניות. בפסק הדין המקורי הורה בית המשפט לנתבעת לשלם לתובע סך של 266,814 ₪, בהתבסס על הסכומים שאישר מנהל הנתבעת לאחר שבדק את החשבוניות והמסמכים התומכים, ולא על ראיות התובע לאספקת הסחורה, שנמצאה בלתי אמינה. שני הצדדים ערערו. ערכאת הערעור החזירה את התיק לבית המשפט של הערכאה הראשונה כדי לבחון מחדש את המסמכים הקריאים שהגישה התובעת לתמיכה בתביעתה. בית המשפט בערכאה הראשונה מצא פגמים בראיות התובע, דבר המצביע על חוסר תום לב. מתוך 20 חשבוניות, בית המשפט קיבל את טענות הנתבע על זיוף, הונאה או מניפולציה ב-13 מקרים. עם זאת, מאחר שפסק הדין המקורי לא הסתמך על ראיות התובע, ממצאים אלה לא שינו את התוצאה. הנתבע חויב לשלם לתובע סך של 6,898 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד התביעה. כל צד יישא בהוצאות המשפט שלו, כאשר הנתבע ישלם לתובע אגרת משפט יחסית בסך 500 ₪. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 45 יום.