המ"ש 11533-06-23

תקציר

בית המשפט החליט כי בקשת המבקש להארכת מועד המשפט ולעיון חוזר בהרשעתו בעבירת תעבורה נדחית. המבקש לא סיפק נימוקים משכנעים או נימוקים מיוחדים לבקשתו המאוחרת, כאמור בסעיפים 229 ו-230 לחוק סדר הדין הפלילי. הרשעתו של המבקש הפכה למכרעת עם תשלום הקנס, ובית המשפט לא מצא נסיבות חריגות המצדיקות חריגה מלוחות הזמנים שנקבעו. החלטה זו מתבססת על בחינה מקיפה של הבקשה, המסמכים הנלווים ותגובת המשיב, אשר לא העלתה כל תירוץ מוצדקת לעיכוב. בנוסף, הודאתו של המבקש כי הבקשה הוגשה אך ורק לשם קבלת רישיון הנהיגה לאחר שלילת רישיון הנהיגה מחלישה עוד יותר את טענתו. בית המשפט מדגיש את חשיבותם של מועדים פרוצדורליים ואת עקרון הסופיות בדיונים, במיוחד נוכח מודעותו של המבקש לאישום התלוי ועומד. לדברי השופט, ידיעתו של המבקש על העבירה התלויה ועומדת ואי פעולתו באופן מיידי מערערת את בקשתו להארכת מעצר. גם פסקי דין קודמים קבעו כי היעדר הצדקה לעיכובים והיעדר עיוות דין המצדיק התערבות תומכים בדחיית בקשות דומות. זכותו של המבקש לערער על ההחלטה מוכרת, אך בית המשפט מדגיש את הצורך בבסיס משפטי משכנע לביטול פסק דין זה.