רע"א 3810/12

תקציר

הנאשמים ביקשו רשות ערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר בשני עניינים, שלטענתם נוגעים לעקרונות יסוד וכלליים. הנושא הראשון עסק בסיווג ההכנסה; הנתבעים טענו כי ההבחנה של הערכאה הנמוכה יותר בין הכנסה מעבודה לבין הכנסה מהון היא החלטה עובדתית שיש לערער עליה. הסוגיה השנייה נגעה למעמדה של חוות דעת מומחה שהוגשה לבית המשפט, שלא ניתן היה לחקור אותה משום שהמומחה נפטר. הנתבעים רצו שחוות דעת זו תישאר כראיה, אך התובעים טענו כי יש לדחות אותה מאחר ולא ניתן לבחון אותה. בית המשפט הסכים עם התובעים בשני המקרים. ההחלטה על מהות ההכנסה הייתה עובדתית, וחוות דעת המומחה, שהתבקשה על ידי הנתבעים, לא יכולה להיחשב ראיה לאחר מותו של המומחה, שכן היא תסווג כעדות שמיעה. מאחר שהנתבעים ביקשו תחילה את חוות הדעת, קבע בית המשפט כי הם אינם יכולים לנקוט בגישה פסיבית לאחר שנודע להם על מותו של המומחה ולצפות שחוות הדעת תעמוד כראיה. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, והנתבעים נדרשו לשלם את שכר טרחת התובעים.