סע"ש 34094-01-19

תקציר

התובע, עובד החברה הנתבעת, הגיש תביעה נגד מעסיקיו בגין שכר והטבות שונות שלא שולמו. הנתבעים הכחישו את הטענות וטענו כי לתובע ניתנה הודעה מוקדמת מתאימה וכי תלושי השכר שלו משקפים נאמנה את שכרו ותנאי עבודתו. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת התובעת, והגיע למסקנה כי הנתבעים אכן לא עמדו בהתחייבויותיהם הסטטוטוריות. נקבע כי תלושי השכר שנמסרו לתובע היו פיקטיביים ולא ייצגו את שכרו או שעות עבודתו בפועל. כמו כן, הנתבעים לא סיפקו את המסמכים הנדרשים, כגון דוחות נוכחות ופנקס חופשות, ולא שילמו לתובע זכויות קוגניטיביות מסוימות. בית המשפט פסק גם בסוגיית האחריות האישית של הנתבעים היחידים, שהיו בעלי מניות ומנהלים בחברה. נמצא כי הם ניצלו לרעה את האישיות המשפטית הנפרדת של החברה, מתוך כוונה להונות ולשלול מהעובדים את זכויותיהם. בית המשפט החליט להרים את מסך ההתאגדות, ולהטיל על הנתבעים השני והשלישי אחריות אישית לחובות החברה. החלטה זו נומקה בהתנהלותם הפזיזה והמתמשכת של הנתבעים בהעסקת עובדים באמצעות חברות שונות שבבעלותם, לרבות הפקת תלושי שכר פיקטיביים ואי העברת ניכויים לרשויות המתאימות. בנוסף, ניכר כי הנתבעים לא התכוונו לפרוע את החובות לעובדים, אך המשיכו להעסיק עובדים חדשים, תוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה של החברה לפרוע את חובותיה. משכך, הורה בית המשפט לנתבעים השני והשלישי לשלם לתובע סכומים ספציפיים בגין שכר עבודה שונה שלא שולם, הטבות ופיצויים סטטוטוריים. אלה כללו, בין היתר, השלמת פיצויי פיטורים, החלפת הפרשות לפנסיה, דמי חגים, הוצאות נסיעה ודמי מחלה. כמו כן, חויבו הנתבעים לשאת בהוצאות המשפט של התובע ובשכר טרחת עורך דין, בסך של 12,000 ₪. בית המשפט קבע כי אם סכומים אלה לא ישולמו בתוך 30 יום, יצטברו הפרשי הצמדה וריבית. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ויימסר להם בהתאם.