ע"א 46/12

תקציר

בפסק דין זה דוחה בית המשפט בקשה לעיכוב ביצוע הנוגעת להסכם מסחרי בדבר פרויקט פיתוח קרקע. על פי תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, הגשת ערעור אינה מעכבת אוטומטית את ביצוע פסק הדין אלא בהתקיים תנאים מסוימים. המבקש לא הצליח להוכיח כי לערעורו היו סיכויים טובים או כי מאזן הנוחות היה לטובתו. בית המשפט הדגיש כי הקרקע המעורבת היא לשימוש מסחרי ולא למגורים; לפיכך, כל אי נוחות או נזק למבקש יכול להיות פיצוי כספי. ביטול הפרויקט בשל פגמים פרוצדורליים באישורו החליש עוד יותר את טענת המבקש. בנוסף, ציין בית המשפט כי למבקש לא הייתה חזקה במקרקעין, כלומר לא היה צורך בפינוי או העברה פיזית של רכוש, דבר שהטה עוד יותר את מאזן הנוחות כנגדם. יתר על כן, פסק הדין הנדון הכריז בעיקרו על ההסכם כבטל ביחס לזכויותיו של המבקש במקרקעין. לפיכך, כל סעד אכיפה פוטנציאלי המבוקש על ידי המבקש יבוטל אם הערעור יידחה או שההסכם ייחשב בטל. למרות שהערעור יידון בערכאת הערעור, דחיית השהייה המיידית נבעה מהיעדר עילה מספקת, שכן היא לא הצדיקה עיכוב ביצוע פסק הדין. משכך, בוטל צו עיכוב הביצוע הזמני, והמבקש חויב בתשלום שכר טרחת עורך דינו של המשיב.