הפ"ב 40837-06-12

תקציר

בית המשפט החליט כי אין מקום לבטל את פסק הבוררות בתיק. גם בקשת המבקש להאריך את המועד האחרון להגשת בקשת ביטול נדחתה, שכן הבקשה לא הוגשה במועד והנימוקים שניתנו לא היוו נסיבה מיוחדת המצדיקה הארכה. עם זאת, בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו לבחון את הבקשה לגופה, בהתחשב בדיון העקיף במהלך הדיון בדבר ביטול פסק הבוררות. נבחנו טענות המבקש בנוגע להליך הבוררות, להסכם הבוררות ולהסכם ההלוואה. בית המשפט מצא כי מרבית טענות המבקש נגעו להסכמים המהווים לכאורה חוזה תקף. בית המשפט שקל גם את טענות המבקש בדבר כפייה וטעות בכריתת הסכם הבוררות, ומצא כי הן אינן מוכחות, שכן המבקשת השתתפה בהליכי הבוררות והעלתה טענות מבלי להזכיר נושאים אלה. בית המשפט הבחין בין הסכם הבוררות, ההסכמים בין הצדדים ופסק הבוררות עצמו. נפסק כי הסכם הבוררות תקף, וניתן לנתק כל סעיף החורג מסמכותו של הבורר מבלי לפסול את ההסכם כולו. בית המשפט התייחס גם להיעדר סמכות אכיפה של הבוררים והבהיר כי כל הוראה בדבר אכיפה בשטר הבוררות בטלה. באשר לתוכן פסק הבוררות, בית המשפט החיל את כלל העיפרון הכחול, תוך ניתוק חלקים בלתי חוקיים תוך שמירה על השאר. בית המשפט מצא כי הסכם ההלוואה והסכם ההשקעה לא בוטלו בשל אי חוקיות, מה גם שהמבקש היה מודע להשקעות והודה בקבלת ההלוואה. גם תביעתו שכנגד של המבקש נדונה ונדחתה, שכן ממצאי הבוררים בעניין זה לא היוו עילה להתערבות בית המשפט. לסיכום, החליט בית המשפט לאשר את פסק הבוררות, תוך תיקונים לסעיפים ג'. על פי פסק הדין המתוקן, על המבקש להשיב את סכום ההלוואה למשיב, והסעיפים בדבר הפקדת הסכום בבית הדין בטלו. פסק הבוררות אושר עם התיקונים וניתן לו תוקף של פסק דין. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, והמזכירות הופנתה למסור את פסק הדין לצדדים.