בש"פ 1381/10
החלטה עליון
תקציר
בפסק דין זה הורשע המשיב תחילה בשורה של סעיפי אישום, לרבות תקיפה בנסיבות מחמירות והטרדה, לאחר שהודה באשמה במסגרת הסדר טיעון שכלל עונש מומלץ ופיצוי לנפגעת. בהמשך, בעודו ממתין לגזר הדין, ביקש המשיב רשות לצאת ממעצר כדי להשתתף בחתונת אחיו. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה זו, בנימוק של טעמים הומניטריים וקבע תנאים להשגחה של בני המשפחה. המדינה ערערה וטענה כי המשיב מהווה סכנה ממשית, בעל עבר פלילי משמעותי וניסה בעבר לשבש הליכי משפט. המדינה הדגישה גם את הנוהל הסטנדרטי בבקשות מסוג זה, הכרוך בפנייה ישירה לשירות בתי הסוהר ולא לבית המשפט, והצביעה על כך שהנחיות השב"ס אינן מתירות ככלל נוכחות באירועים המתקיימים באולמות אירועים בשל סיכונים ביטחוניים מוגברים. בית המשפט קיבל את ערעור המדינה, ביטל את היתר היציאה לחופשה, והדגיש את חשיבות ההקפדה על נהלי שב"ס לשמירה על הגינות ושוויון בין עצורים. בהחלטה הודגש כי חריגות מהנהלים שנקבעו דורשות נסיבות חריגות, שלא התקיימו במקרה זה. כתוצאה מכך בוטלה פסיקתו הראשונית של בית המשפט המחוזי, בהתאם לנהלים שנקבעו בשב"ס לטיפול בבקשות לחופשות עצורים.
חקיקה מקושרת
בש"פ 1381/10 מדינת ישראל נ' אלירן אליאס, עליון (24.2.2010)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.