עת"מ 53974-04-23

תקציר

העותר ביקש מבית המשפט לבטל את החלטת ועדת ההתנגדויות של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שקבעה את הסכום שעל העותר לשלם כדי לרכוש את הבעלות במגרש חכור. בעתירה נטען כי יש לבטל את החלטת הוועדה משום שהתבססה על הערכת שווי שגויה של הנכס. בנוסף, טענה העותרת כי תחולתה של הוראה מסוימת (הוראת קמיניץ) בעניינה מהווה תחולה רטרואקטיבית, ועל כן יש לבטל את החלטת הוועדה, אשר החילה הוראה זו. בית המשפט דחה את העתירה. נמצא כי העותרת לא הביאה כל תצהיר ראיה לתמיכה בטענותיה העובדתיות, ועל כן יש לקבל את טענותיהם העובדתיות של המשיבים – אשר נתמכו בתצהיר. בית המשפט קבע כי החלטת ועדת ההתנגדויות בנוגע להערכת שווי הנכס הייתה סבירה ואין להתערב בה. נמצא כי העותרת אינה זכאית ליחס מיוחד וכי לוועדה אין סמכות לסטות מהוראת קמיניץ התקפה, אותה אימצה ואישרה הנהלת רמ"י. בית המשפט הסביר כי תחולת ההוראה בעניינו של העותר אינה רטרואקטיבית מאחר שהעסקה לא הושלמה, ולעותר לא הייתה ציפייה לכך שהאינטרס בפוליסה הקודמת יישאר ללא שינוי. לפיכך, החלטת הוועדה, שהחילה את ההנחיה, הייתה כדין. זאת ועוד, קבע בית המשפט כי העותרת לא הצליחה להצדיק עילה כלשהי לביטול ההחלטה, והורה לעותרת לשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 20,000 ₪.