ת"א 9282/07

תקציר

הנתבעת ביקשה לכלול את חוות דעתו של יועץ רפואי, שמונה על ידי בית הדין לעבודה בתיק של המוסד לביטוח לאומי, בחומרים שנמסרו למומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט. התובעת התנגדה לבקשה זו, בטענה כי הדבר יפגע בזכותה למשפט הוגן, שכן לא עלה בידה לחקור את היועץ. הנתבעת, לעומת זאת, טענה כי יש לאפשר את חוות דעתו של המומחה על סמך הדינים הרלוונטיים. עם זאת, בית הדין צידד בתובעת וציין כי ההליכים בבית הדין לעבודה הגבילו את זכותה לחקור עדים בחקירה נגדית וכי ייתכן שחוות דעתו של היועץ אינה אובייקטיבית בשל תפקידו כפוסק רפואי במוסד לביטוח לאומי. כמו כן, בית המשפט הבהיר כי חוות הדעת של היועץ אינה נחשבת לחוות דעת רפואית מטעם בעל דין או רשומה רפואית לפי התקנות הרלוונטיות, ולכן לא ניתן להציגה בפני המומחה שמונה על ידי בית המשפט. בית הדין הדגיש את הבדלי ההליכים בין בית הדין לעבודה לבין בתי הדין האזרחיים, אשר פגעו בזכויות ההליך ההוגן של התובעת. בנוסף, שני הצדדים הציגו חוות דעת משלהם, והמומחה שמונה על ידי בית המשפט יכול היה להגיע למסקנות על סמך חוות דעת אלה, רשומות רפואיות ובדיקה גופנית של התובע. לבסוף, הגיע בית המשפט למסקנה כי לנתבעת אין זכות חוקית להעביר את חוות דעתו של היועץ, ודחה את בקשת הנתבעת, תוך הדגשת חשיבות ההגנה על זכויות הצדדים.