עת"מ 18560-02-20

תקציר

העתירה, המבקשת להורות לוועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין לפתוח בחקירה משמעתית נגד עו"ד בשם ג'אבר, תימחק. לשכת עורכי הדין היא תאגיד סטטוטורי שהוקם על פי חוק לשכת עורכי הדין וממלא תפקיד ציבורי על פי חוק. לפיכך, היא כפופה לכללי המשפט המינהלי. בית הדין לעניינים מנהליים לא יתערב בהחלטות ועדות האתיקה מטעם לשכת עורכי הדין בדבר הגשה או אי הגשה של קובלנה משמעתית, אלא אם כן ההחלטה נפלה פגם מינהלי, או נבעה מחוסר תום לב, שיקולים פסולים או מניעים זרים. בית המשפט לא יחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתו של הגוף המוסמך, אלא יבחן האם החלטותיו היו סבירות. החלטת ועדת האתיקה הארצית לדחות את התלונה נגד ג'אבר הייתה סבירה, שכן העותר לא הציג ראיות מספיקות בדבר זיוף לכאורה של ייפוי הכוח, שהייתה הטענה המרכזית. התלונה התבססה בעיקרה על חשדותיו של העותר ועל חוות דעת גרפולוגית שאין לה ערך ראייתי רב. הלקוחות שחתימותיהם זויפו לכאורה יכלו לספק את הראיות הטובות ביותר, אך העותר לא פנה אליהם. ועדת האתיקה הארצית החליטה פעמיים כי יש לגנוז את התלונה לאחר בחינת חומר הראיות, ואין סיבה להאמין כי החלטתה הייתה פגומה או בלתי סבירה. למרות שבהחלטה הראשונה צוין כי הליך משפטי יבהיר את שאלת הזיוף, דבר שלא קרה, הוועדה תיקנה טעות זו בהחלטתה השנייה, והדגישה כי אין קביעה משפטית לזיוף. מכאן, שההחלטה לדחות את התלונה הייתה סבירה ולא התבססה על שיקולים פסולים. יתר על כן, הבקשה להורות על שימוע משמעתי לעו"ד ג'אבר היא למעשה ניסיון להשתמש בהליך משמעתי ככלי ליישוב סכסוך אישי ארוך שנים בין שני עורכי דין. אין לעודד התנהגות כזו, ואם העותר סבור שג'אבר עשה לו עוול כלשהו בכל הנוגע להפסקת ייצוג הלקוחות, עליו לפנות לפתרון באמצעות הליכים אזרחיים. סיכומו של דבר, החלטת ועדת האתיקה הארצית לדחות את התלונה נגד ג'אבר אינה מצדיקה התערבות שיפוטית, ועל כן העתירה נדחית. העותרת תישא בהוצאות ועדת האתיקה הארצית ועו"ד ג'אבר.