ב"ל 13139-11-21

תקציר

מדובר בפסק דין במשפט שנדון בטענתו של מר שמחו דז'וראייב, שעבד בחברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ במשך שנים רבות, כי ליקוי השמיעה שלו נגרם כתוצאה מחשיפה לרעש בעבודה. התביעה, לפי סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי, נדחתה על ידי הנתבעת. בית המשפט מינה מומחה רפואי, ד"ר גורביץ יורם, כדי להעריך את הקשר הסיבתי בין ליקוי השמיעה של מר דז'ורייב לבין סביבת עבודתו. ד"ר גורביץ קבע כי קיים קשר סיבתי אך החשיפה לא גרמה לירידה של לפחות 20 דציבלים בכל אוזן, כנדרש בחוק. בית המשפט נתן משקל משמעותי לחוות הדעת של המומחה, ומצא אותה אובייקטיבית, סבירה ונטולת פגמים נראים לעין. בעוד מומחה אחר, ד"ר בירון, הגיע בעבר למסקנה כי קיים קשר סיבתי ישיר וכי ליקוי השמיעה עמד ברף החוקי, בית המשפט מצא את חוות דעתו של ד"ר גורביץ משכנעת יותר, שכן היא התבססה על מספר רב יותר של בדיקות שמיעה אמינות, שתוצאותיהן היו מגוונות. בית המשפט קבע כי כלל "המבחן הטוב ביותר", הקובע כי יש להעדיף את מבחן השמיעה המצביע על סף השמיעה הטוב ביותר, יושם כראוי במקרה זה. לפיכך, התביעה נדחתה, ללא צו להוצאות, ולמר דז'ורייב ניתנה הזכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי תוך 30 יום.