בש"א 3890/10

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטת רשם בעניין היקף הסיכומים בתיק משפטי נפרד. המערערת ביקשה הרחבה משמעותית של מספר העמודים המותרים לסיכומיה, מ-15 ל-100 עמודים, דבר שנדחה על ידי רשם בתי המשפט. לאחר ששקל את הטיעונים שהוצגו, אישר השופט את החלטת הרשם, וציין כי הרשם כבר גילה הקלה בכך שהרחיב את היריעה מהבקשה המקורית של 15 עמודים ל-25 עמודים. השופטת הדגישה את חשיבות השוויון בין בעלי הדין ואת הצורך לנהל ביעילות את עומס העבודה העצום של מערכת המשפט. עוד הדגישו כי הודעת הערעור של המערער כבר הייתה נרחבת על פני 34 עמודים, והיענות לבקשתם תגרום לעומס מופרז על בית המשפט ותעכב את ההליכים. השופט התייחס לתקדימים משפטיים התומכים בתפיסה לפיה ערכאות ערעור נמנעות ככלל מלהתערב בהחלטות מנהליות הנוגעות לניהול הליכים משפטיים. בנוסף, הדגישה השופטת כי הסיכומים צריכים להיות תמציתיים וממוקדים, תוך שהיא רומזת לאמרה המיוחסת לשופט בית המשפט העליון בארה"ב: "לא הספקתי לכתוב פסק דין קצר, אז כתבתי פסק דין ארוך". פסק הדין נחתם בקביעה כי ערעורו של המערער חסר שחר ואישר את החלטת הרשם. המערער חויב לשאת בהוצאות המשיב, והשופט דרש להעביר את פסק הדין לצדדים המעורבים במהירות.