ת"פ 42095-01-13

תקציר

הנאשם הורשע במספר סעיפים: סיכון חיי אדם בנתיב תנועה, הפרת הוראת חוק, שיבוש הליכי משפט והצתה. האישומים היו תוצאה של שני אירועים נפרדים. הראשונה, שבוצעה בהיותו קטין של הנאשם, כללה תכנון וביצוע של הצתת נקמה, שגרמה נזק משמעותי לחנות. האירוע השני התרחש בעת שהנאשם שהה במעצר בית בגין העבירה הראשונה. במהלך האירוע הפר הנאשם את הצו, יידה אבנים לעבר כלי רכב חולפים, לרבות ניידות משטרה, והתחזה לאחיו התאום כאשר התקרבו אליו שוטרים. השופט התחשב ברקע המשפחתי הקשה של הנאשם ובנסיבותיו האישיות, אך לקח בחשבון גם את חומרת העבירות, ובפרט את ההצתה שהעונש המקסימלי עליה הוא 15 שנות מאסר. השופט הדגיש את סכנות השריפה ואת הנזק המשמעותי שהיא עלולה לגרום, וציין את כוונתו המוקדמת של הנאשם ואת רגשות הנקמה שלו כגורמים מחמירים. בגין האירוע הראשון נגזרו על הנאשם שבעה חודשי מאסר. בשני, העונש היה תשעה חודשים, שירוצו ברצף עם גזר הדין הראשון. עם זאת, תקופת המאסר הכוללת הופחתה כדי לשקף את הזמן שהנאשם כבר שהה במעצר. השופט גם הטיל עונש מאסר על תנאי של שמונה חודשים, שיופעל אם הנאשם יעבור עבירה כלשהי בתוך שלוש שנים מיום שחרורו. לנאשם ניתנה זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מיום מתן פסק הדין.