עע"מ 7719/19

תקציר

המשיב ביקש לדחות את התביעה בשל איחור בהגשה, בטענה כי הערעור הוגש יום אחד לאחר המועד האחרון. המערערת, לעומת זאת, טענה כי הערעור הוגש במועד או לחילופין ביקשה הארכה רטרואקטיבית של המועד. השופטת הסכימה עם המשיב כי הערעור אכן הוגש באיחור, שכן הוגש ביום 20.11.2019, יום לאחר המועד האחרון שנקבע ליום 19.11.2019. המערער טען כי אין לדון בערעור באיחור מאחר שהמדינה חוותה הרעה במצב הביטחוני ב-12 בנובמבר, אך השופט קבע כי טענה זו אינה מחזיקה מעמד, שכן התקנות המסדירות מצבי חירום אינן חלות על מקרה זה. חרף השיהוי המתבקש, החליטה השופטת, בזהירות, להיעתר לבקשת המערערת להארכה, בהתחשב בכך שמדובר בשיהוי קצר, בערעור בזכות ובהיעדר טענות קונקרטיות להסתמכות מצד המשיב. עם זאת, השופט הדגיש כי המערערת לא הצדיקה די הצורך את השיהוי שנגרם עקב מצב החירום. בנוסף, קבעה השופטת כי על המערערת לשאת בהוצאות המשיב, אשר נקבעו על סך של 2,500 ₪, בשל עבודתו הנוספת והמיותרת של המשיב שנגרמה עקב ההגשה המאוחרת. לפיכך, האריכה השופטת את המועד האחרון להגשת הערעור רטרואקטיבית עד למועד הגשתו בפועל והורתה למערערת לפצות את המשיב.