תפ"ח 22962-03-21

תקציר

הנאשם הואשם כי רצח את שותפו לדירה, נעים מאדי, בכך שירה בראשו מטווח קצר. השאלה העיקרית שהיה על בית המשפט להכריע בה הייתה מהו היסוד הנפשי שהיה קיים אצל הנאשם בעת הירי. התביעה טענה כי הנאשם היה אדיש למותו של המנוח ולכן יש להרשיעו ברצח באדישות, ואילו ההגנה טענה כי הוא התרשל בלבד ויש להרשיעו בגרימת מוות ברשלנות, או לכל היותר בהריגה בקלות דעת. בית המשפט מצא כי מעשיו של הנאשם – דריכת הנשק, לחיצה על תפס המחסנית והסרתו הקלה – היו מסכני חיים וכי הנאשם היה מודע לאופי מעשיו ולתוצאותיהם האפשריות. עם זאת, התביעה לא הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר כי הנאשם היה אדיש למותו של המנוח. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנאשם נהג בקלות דעת כלפי תוצאות מעשיו, שכן נטל סיכון בלתי סביר בתקווה למנוע אותם. לפיכך, הורשע הנאשם בהריגה בקלות דעת במקום ברצח באדישות, כפי שנטען בכתב האישום. בנוסף, הורשע הנאשם בשיבוש הליכי משפט בגין ניסיון להכשיל את החקירה באמצעות מתן הצהרות כוזבות ויצירת אליבי. לבסוף, הורשע הנאשם בעבירות נוספות שנכללו באישום השני בכתב האישום, בהן הודה, כגון איומים, התנהגות פזיזה, רשלנית ותקיפה פשוטה.