ע"א 788/82

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על סיווג עסק לפי תקנות הגנת הדייר. המשיב, שבבעלותו מפעל לניקוי יבש וצביעה המעסיק למעלה מ-30 עובדים, הינו אף הוא דייר מוגן בחנות הממוקמת בבניין נפרד. השאלה היא האם מפעלו של המשיב הוא "מפעל תעשייתי", דבר שיפטור אותו ממגבלות שכר דירה. בית הדין לשכירות פסק תחילה לטובת המשיב, אך החלטה זו בוטלה על ידי בית המשפט המחוזי, שקבע כי המפעל סיפק שירותים בלבד ואינו תעשייתי. בעל הדירה המערער ערער לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי יש לפרש את המונח "מפעל תעשייתי" באופן רחב, תוך התחשבות בתכלית התקנות, שהיא להסיר את הגנת שכר הדירה מעסקים יציבים כלכלית ולאפשר למשכירים לקבל דמי שכירות הוגנים. בית המשפט קבע כי אמנם המונח "תעשייה" מרמז על ייצור, אך הוא אינו חד משמעי וניתן לפרשו באופן מרחיב. הוא מצא כי מידת המיכון והחוסן הכלכלי של העסק הם אינדיקטורים חשובים לאופיו התעשייתי. במקרה זה, המפעל של המשיב, המשתמש במכונות ובציוד מתקדמים, נחשב למפעל תעשייתי, ומגבלות שכר הדירה אינן חלות. המשיב חויב לשלם למערערת הוצאות בסך 50,000 ₪.