תאד"מ 56593-04-21

תקציר

פסק הדין משרטט את מצב היחסים בין שתי קבוצות צדדים, התובעים (עורכי הדין) והנתבעים, בנוגע להסכם שכר טרחה בגין ייצוג משפטי. התובעים ייצגו את הנתבעים בהליך מקביל הנוגע לנזקי רכוש. פסק הדין מאשר כי הנתבעים פטרו את התובעים ללא הצדקה מייצוגם בהליך המקביל. משכך, זכאים התובעים לשכר טרחתם בגין העבודה שהושלמה. הסכם שכר הטרחה בין הצדדים לא התווה מנגנון לסיום החוזה, שהוביל לחישוב שכר הטרחה על בסיס השיעורים המתאימים בנסיבות העניין. בית המשפט קובע תעריפים אלה תוך התחשבות בגורמים כגון הזמן המוקדש לתיק, מורכבות השירות והמוניטין של עורכי הדין. התובעים דרשו תשלום עבור 45 שעות עבודה בשיעור של 700 ₪ לשעה, כולל מע"מ, אולם לא היה להם תיעוד של שעות העבודה בפועל. בית המשפט, אם כן, העריך את היקף העבודה שהושלמה על סמך הראיות הקיימות. מהראיות עולה כי התקשרות התובעים לא הייתה נרחבת כפי שנטען, ובית המשפט העריך כי מכסת שעות עבודה סבירה אינה עולה על 15 שעות. בית המשפט קיבל את התעריף השעתי המוצע, תוך הכרה בניסיונם ובמוניטין של התובעים, וקבע כי יש לפסוק לתובעים 10,500 ₪ בתוספת מע"מ בגין עבודתם, ובסך הכל 12,585 ₪ כולל מע"מ. בנוסף, בית המשפט שקל את כל ההליך, הדיונים ומשך התביעה, והעמיד את הוצאות התובעים על 15,000 ₪, בצירוף שכר טרחת בית משפט ושכר מומחה מטעמם. הנתבעים חויבו לשלם סכום זה ביחד ולחוד בתוך 30 יום. אם לא ישולם בתוך הזמן הנקוב, הסכום יגרור ריבית והצמדה למדד כנדרש בחוק. ההחלטה התקבלה בהיעדר שני הצדדים.