סע"ש 6481-02-18

תקציר

פסק הדין מתווה את פסק הדין בתיק של תובע שטען כי עבד אצל הנתבע כ-11 שנים. הנתבעת טענה כי ההעסקה הייתה ספורדית ומזדמנת. פסק הדין מתמקד בשתי נקודות מרכזיות: טעות בפסק הדין הקודם בנוגע למספר שיחות הטלפון בין הצדדים, ונטל השכנוע. בית המשפט מקבל את העובדה שאכן היו מאות שיחות ולא רק 45 כאמור, מה שמעיד על מערכת יחסים מהותית יותר מכפי שטען הנתבע. עם זאת, חוסר אמינותו של התובע ואי הבאת ראיות משכנעות, בעיקר בנוגע לעבודה בשעות נוספות, מכבידים עליו. נטל ההוכחה מוטל על הנתבע, שלא ניהל רישומים נאותים, אך היעדר ראיות מספיקות של התובע, לרבות חוסר יכולתו להביא עדים או לברר פרטים בסיסיים על העסקתו, מערערים את עניינו. בסופו של דבר, בית המשפט פוסק לטובת התובע אך במידה פחותה ממה שנטען. הנתבעת חויבה לשלם לתובע סך של כ-39,740 ₪, לרבות פדיון חופשה, דמי הבראה, הוצאות נסיעה, הפרשות לפנסיה ופיצויי פיטורים. סכום זה יצבור ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. הנתבע נדרש לשאת גם בהוצאותיו ובדמי השכירות של התובע, בסך 5,000 ₪. תביעות התובע לגמול שעות נוספות, גמול הודעה מוקדמת וביטוח מחלה נדחות מחוסר ראיות מספיקות. פסק דין זה תקף ומחייב, עם אפשרות לערער לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.