עמ"ש 1057/09

תקציר

בפסק דין זה של ערכאת הערעור החליט בית המשפט להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא בעניין מזונות בשל טעויות מהותיות שזוהו. קביעתו הראשונית של בית משפט קמא לא התייחסה כראוי לגורמים מרכזיים, כגון הזנחת המשיב את חובותיו הכספיים לילדיו. ערכאת הערעור הצביעה על כך שבית משפט קמא לא שקל כראוי את השתכרותה ויכולתה של המשיב, כמו גם את מצבה הכלכלי של האם כאם חד הורית לילדים קטינים. היא מתחה ביקורת על הסתמכותו של בית משפט קמא על אמות מידה מיושנות למזונות מינימום ועל פיקוחו בהתאמה לאינפלציה וליכולתו הכלכלית של המשיב. בעקבות זאת פסק בית הדין לערעורים על הגדלת דמי המזונות, וחייב תוספת של 400 ₪ לילד לחודש. הסכום החדש נקבע על 3,800 שקל בחודש, ועלה ל-4,000 שקל כאשר חלק מחיובי הטיפול בילדים כבר לא חלו. בנוסף, נקבע כי האם תקבל השתתפות של 40% בשכר דירה, בשיעור של 1,400 שקל, לאחר שתשכור דירה בנפרד מהוריה. כמו כן נפסק למערערת החזר הוצאות רטרואקטיבי בסך 24,000 ₪, המשקף את הזמן שחלף עד להגשת התביעה הראשונית. תשלומי המזונות יימשכו עד הגיעם של הקטינים לגיל 18 או עד לסיום לימודיהם העל-יסודיים, לפי המאוחר, ובשיעור מופחת עד גיל 20 או סיום שירות החובה. הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ ישולמו על ידי המשיב. החלטת בית המשפט מדגישה את תפקידו בתיקון הפיקוח של בית המשפט קמא כדי להבטיח תמיכה כספית הוגנת לקטינים.