עד"י 1704/14

תקציר

המשיבה הורשעה, על סמך הודאתה, בהעברת כספי חמאס לפעילים וגורמים שונים בארגון. היא העבירה סכום נכבד של כ-100,000 שקלים לבקשת בנה פעיל חמאס בעזה. במסגרת הסדר טיעון היא הודתה בשני סעיפים של הבאת כספי אויב והחזקת רכוש של ארגון בלתי חוקי. בית משפט קמא גזר עליה 12 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 24,000 ₪ או 12 חודשי מאסר במקום תשלום. גם ההגנה וגם התביעה ערערו. ההגנה טענה להקלה בעונש, תוך שימת דגש על גילו המתקדם של המשיבה והיענות לבקשת בנה, בעוד התביעה ביקשה להגדיל את הקנס. בית המשפט הכיר בסכנות הטמונות במימון טרור ובצורך בענישה חמורה כדי להרתיע מפני מעשים כאלה, לרבות עיצומים כספיים משמעותיים. צוין כי ארגוני הטרור מסתמכים במידה רבה על תשתית כלכלית איתנה לתמיכה בפעילותם. החקיקה בישראל ובאזור משקפת את הצורך בענישה מחמירה על מימון טרור, עם פוטנציאל להכפלת הסכומים המועברים כקנסות. בית המשפט מצא כי העונש הקיים אינו חמור יתר על המידה, במיוחד נוכח חלקו המשמעותי של המשיב בעבירה, ודחה את ערעור ההגנה. עם זאת, בית המשפט קיבל חלקית את ערעור התביעה, והגדיל את הקנס ל-50 אלף שקל או 25 חודשי מאסר במקום תשלום, מתוך סבר כי מדובר בהרתעה יעילה יותר. יתר רכיבי גזר הדין נשמרו. החלטה זו נועדה להעביר מסר חזק בדבר חומרת ההתייחסות של בתי המשפט למימון טרור ולשבש את עמוד השדרה הכלכלי של ארגוני הטרור.